שלוש הדרכים למצוא את הגאולה

אלוהים גילה שהדרך לגאולה מחולקת לשלוש דרכים הנקראות בשמות סימבוליים: רעב, חרב ודֶבֶר.

הרעב

דרך הרעב היא הדרך האמיתית היחידה, כי היא הרעב להכיר את אלוהים ולעשות את רצונו. אף דבר בעולם לא יכול להשביע את הרעב הזה חוץ מהאמת האלוהית. דרך זו היא הדרך של הפירות הראשונים.

החרב

כדי להדריך את ילדיו בדרך הטובה, דרך הרעב, אלוהים חייב רוב הזמן להשתמש בחרב. חרב יהוה מכוונת לאשליות שבהם הלב האנושי בוטח, אותן הוא מחבב ולהן הוא מקווה. האשליות הופכות אז לאלילים ולמיכשול לקשר הנכון עם אלוהים. האלילים העיקריים של לב אנוש הינם המשפחה, הזוגיות, הבית, הפרנסה, העבודה, הבריות ועוד אלף דברים שהבן אדם מעריך בטעות כחיוניים לו.

כאשר אלוהים מזהה במישהו נטיות לב המאפשרות לו להכנס בדרך הגאולה, דרך הרעב, אבל שלא יכול לעשות זאת מפני שליבו קשור לאלילים שלו, אז תיגע חרב אלוהים באלילים הללו. המטרה היא לגרום לאדם לבדוק מחדש את דרכו, לשאול את עצמו את השאלות הנכונות ולבסוף לפנות אל אלוהים.

מספר ועוצמת מכות החרב משתנים מאדם לחברו. חלק מהאנשים מבחינים במהירות במשמעות המיבחנים שלהם באשר אחרים מחכים ליפול ארצה תחת עומס המיבחנים כדי לדרוש את עזרת אלוהים.

חרב יהוה לא נוגעת רק באלילים האישיים אלא מכוונת גם לאלילים הלאומיים והקולקטיביים בכול התחומים (הדת, הצבא, הפוליטיקה, החינוך, העסקים, וכו…) לפיכך יש להתייחס לליקויי צה"ל במלחמת לבנון השנייה, למשל, כמכות חרב אלוהים המיועדות לקרוא לעם לסמוך על מי שנותן את הכוח – אלוהים – ולא במי שקיבל, בעבר, את הכוח, כלומר צה"ל (ראה": מה קורה לצה"ל, איפוה הניסים של פעם?).

הדֶבֶר

דרך הדֶבֶר היא הכי מסובכת, כי להולכים בה אין מודעות שהם בדרך מוטעת. להפך, הם חושבים, לעיתים קרובות, שהם הולכים בדרך נכונה ושאלוהים חפץ בה.

למילה דֶבֶר יש אותן אותיות שבמילה דָבָר, פרושה דבר יהוה. דרך הדֶבֶר מציגה היביטים שניראים דומים לאלה שבדרך הדָבָר האלוהי, אבל היא לא הדרך האלוהית ולפעמים, היא ההפך המוחלט. דרך הדֶבֶר מכילה כול מיני תורות שיקריות או תורות מעורבות שמזיקות באופן פחות או יותר חמור למי שנדבק בהם.

הרשימה של דרכי הדֶבֶר ארוכה מכדי לפרט אותה והיא תהיה בלא ספק בלתי שלמה. כל יום נוסדות דרכי דֶבֶר חדשות, אך קיימות גם עתיקות מאז ומתמיד. יש שמחזיקות מעמד באופן רישמי ושמיוסות חזק בקרב החברה כמו הדתות ואחרות הדחויות מהחברה כמו הכתות.

דרכי הדֶבֶר נוגעות לכל התחומים הקיימים כמו הגוף, הנפש, החברה, הטבע, המזון, הבריות, הדעת, האמצעים להשיג את האמת, להגיע לאלוהים או לקדושה. חלק בעלות סכנה נמוכה, כמו תורות דיאטטיות מסויימות, וחלק קטלניות ממוות, כמו הכישוף השחור או הקבלה המעשית, מפני שהן מסכנות את הבן אדם במימדו הרוחני העמוק ביותר. בין הקצוות האלה, מתמקמות הדתות, כולל הדת היהודית.

מה שמאפיין את דרך הדֶבֶר ומבדיל בינה לבין סתם דרך אנושית, הוא שבדרך הדֶבֶר קיים תמיד מימד כביכול רוחני. אם מימד זה לפעמים באמת רוחני, הוא אף פעם לא המימד הרוחני של אלוהים או אף פעם לא לגמרי המימד הרוחני של אלוהים. בקיצור, כל דרך שנושאת בה, בצורה כלשהיא, מימד רוחני או הזכרה באלוהות ושהיא לא הקשר הישיר, האישי והאינטימי עם אלוהים היא דרך של דֶבֶר.

דרך הדֶבֶר היא לא במדוייק "דרך" להיכנס בגאולה האלוהית, אלא היא במפורש מבוי סתום בו תועים אנשים שבתמימותם מחפשים את האמת. בבוא הזמן, אחרי שיחוו סבל עקב דרכם המוטעית ואחרי שהם יכירו בה כמוטעית, תתאפשר לאנשים התמימים הללו הזדמנות לשאול את השאלות הנכונות כדי למצוא את הדרך הנכונה.

המלחמה נגד דרכי הדֶבֶר דחופה במיוחד בימינו, כי במגביל להתפתחות הגאולה שורצות אלפי תורות זרות שרוב הזמן מנצלות רעב אמיתי ולו מגישות מזון מורעל:

הנה ימים באים, נאום אדוניי יהוה, והשלחתי רעב, בארץ: לא-רעב ללחם, ולא-צמא למים–כי אם-לשמוע, את דברי יהוה. ונעו מים עד-ים, ומצפון ועד-מזרח; ישוטטו לבקש את-דבר-יהוה, ולא ימצאו (עמוס ח' יא-יב')

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הישג, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s