האותות להתחלת של גאולת ישראל

האם גאולת ישראל אכן התחילה או האם זוהי סתם תיקוות כזב כמו שהופיעו אחרות בהיסטוריה? א. הגאולה בעת שיבת ציון השאלה הלגיטימית הזאת מוצאת את תשובתה באות שמלווה כמעט כל נבואות התנ"ך הקשורות לגאולה, אות שלא היה קיים בזמן אחר ושמעיד על התחלתה של גאולת ישראל. האות הזה הוא שיבת ציון שהתגשמה רק בדורות האחרונים על ידי קיבוץ גלויות, הפרחת השממה והקמת מדינת ישראל: ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך. והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך. (דברים ל' ג-ה') קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון. פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם. (ישעיה נב' ח-ט') (…) מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו. כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו. (ירמיה לא' ט-י') ב. אלוהים ידבר לכל אחד מילדיו שיבת ציון והקמת מדינת ישראל הם העדות על התקופה הכללית של גאולת ישראל ועל תחילתה הפיזית (ראה: שני שלבי הגאולה). אך היא לא מעידה עדיין על התחלת השלב הרוחני שהיא גאולת ישראל עצמה, מתי בדיוק היא תופיע ואיך היא תתפתח. אחת מהברכות המהותיות של גאולת ישראל היא שאלוהים ידבר לכל אחד מילדיו. הוא יתן להם להכיר אותו באופן אישי, לקבל את דברו ולהבין את תוכניתו. התגלות זו התחילה ומעידה על הופעת הגאולה עצמה: כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא. (עמוס ג' ז-ח') והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו. וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי. (יואל ג' א-ב') ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה (…) (ירמיה לא' לג')