שיבת היהודים מהגלות והחזרת השילטון על ארץ ישראל לידיהם מוביל לשני יתרונות מידיים: התרבות האוכלוסיה ושיקום המדינה, כלומר תחיית הצימחיה והחי, גידול ערים ומקומות מגורים – רובם בנויים על מקומם העתיק המקורי. ארץ ישראל הייתה בחושך כל עוד שעם ישראל היה רחוק מימנה. היא חזרה לתחייה רק שהם נפגשו שוב והעם חזר לחיים רק שהוא התישב בה מחדש.
הציונות, המוגדרת כתנועה "חילונית", מגשימה בעצם את ההבטחות של התנ"ך. ההשיגים שלה הם בגדר נס, נס שאלוהים עשה לטובת ילדיו במטרה אחת: למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד-יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה (ישעיה מא' כ'). ומעל הכל כדי שיצפו באמונה שלמה להגשמת נבואות התנ"ך במלואן:
ובאו ורננו במרום-ציון ונהרו אל-טוב יהוה על-דגן ועל-תירש ועל-יצהר ועל-בני-צאן ובקר והיתה נפשם כדן רוה ולא-יוסיפו לדאבה עוד. (ירמיה לא' יא)
והוצאתים מן-העמים וקבצתים מן-הארצות וביאתים את-אדמתם ורעיתים אל-הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ. (יחזקאל לד' יג')