<
תקופת הגאולה מתאפיינת בכך שאלוהים ישנה את השפעות הגלות על כל רובדיה, שבהכרח נמצאות בחיים האישיים והצבוריים של עם ישראל ומדינתו, ויעשה הכל חדש. אך להתכונן לחדש זה לא דבר קל, אפילו אם אלוהים עצמו מביא את החדש המוביל להצלה. תלונתיהם של אבותנו במדבר, שראו את הניסים שליוו את היציאה ממצרים, מזכירות לנו שהטבע האנושי מעדיף לעיתים קרובות שבי מוכר על חרות עוד לא ידועה:
את תזכרו ראשונות וקדמניות אל תתבננו. הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה… (ישעיה מג' יח-יט')
(…) השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם. עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין. גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך(…) (ישעיה מח' ו-'ח')
הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה. (ירמיה לא' ל')
וננתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם (…) (יחזקאל לו' כו')